סיפורה של מלכיה
צריך לבוא לכאן, למלכיה, כדי להאמין למראה העיניים, ולהבין שיופי כזה אכן קיים…
קיבוץ מלכיה שוכן על הר בגובה 700 מטר מעל פני הים, במרומי הרי נפתלי שבגליל העליון.
אל המזרח, צופה הקיבוץ לעבר נוף מרהיב של הר החרמון המושלג, הרי הגולן, עמק קדש ועמק חולה.
אל המערב, גובל הקיבוץ עם לבנון. מטעי הקיבוץ גובלים בשדותיהם המעובדים של הכפריים הלבנונים, חקלאים עובדים ליד חקלאים מזה ומזה לגדר.
הקיבוץ הוקם בשנת 1949, מיד עם תום מלחמת העצמאות, לאחר קרבות עקובים מדם, עלו משוחררי הפלמ”ח לנקודה האסטרטגית החשובה הזו מימים ימימה, והקימו את הקיבוץ. רבים מקבוצת המייסדים של מלכיה השתתפו בקרב זה, וגם בקרבות אחרים במלחמה הארוכה ורבת הקורבנות.
השנים הראשונות היו קשות ומרות. גידולים מעטים נשאו פרי באדמת ההר הטרשית והקשה. הקיבוץ היה כמעט מנותק ממרכזי אוכלוסייה. האוכל היה בצמצום, המגורים בצריפי עץ דלים ודולפים. החורף היה ארוך וקר והכה בהר שטוף הגשם, השלג והרוחות העזות. מעטים מאד מהמייסדים החזיקו מעמד במקום. אחרים באו במקומם ורובם עזבו אף הם. רק באמצע שנות ה 50 החל להתייצב הגרעין היסודי ממנו נבנה הקיבוץ של היום.
מעלות ומורדות עברו על היישוב ואנשיו. מאבקים באיתני הטבע, מלחמות שלא פסחו על האזור, אנשים שנואשו ואחרים שהחזיקו מעמד למרות הקשיים, ובזכותם ובזכות המצטרפים אליהם, מלכיה הוא היום יישוב פורח, שוקק תינוקות וילדים, ובית חם לחבריו ולתושביו.
ותיקים וצעירים, ילדים ונוער, “חברי קיבוץ”, “חברי השכונה הקהילתית” ו”שוכרי דירות” כולם מהווים אגודה אחת פעילה, צומחת, גדלה, מגוונת ופתוחה, קהילה ששמחה לקבל לחיקה עוד ועוד חברים.
כנאמר בהמנון מלכיה: “רק תנו לנו מראש ההר לשיר לכם על המחר, כי על היום והאתמול זמרנו כבר הכול”
הודות למיקומו על ההר, יש לקיבוץ יתרון יחסי בגידול מטעי נשירים, ואכן, כלכלת הקבוץ מתבססת על גידולי מטעים המתאימים לאזור: תפוחי עץ, קיווי, שזיפים,נקטרינות וכרם גדול של ענבי יין משובח. בנוסף מתקיימים בקיבוץ ענפים נוספים כגון: גידולי שדה בשדות עמק החולה, לול פיטום, בקר לבשר ועוד…