בעמק קדש, כ 1.5 ק”מ מערבה מצומת ישע על כביש 899, מימין לכביש, רואים את חורבות המקדש הרומי.  חונים במגרש חניה קטן בימין הכביש. מכאן יוצא שביל מסומן לעבר מקדש קדש. המקדש הוא רומי (פגני). המקדש הוקדש לבעל-שמין, שהיה אחד האלים הראשיים באזור פיניקיה וסוריה בתקופה הרומית.

הדרך לעבר המקדש עוברת בין שרידים ארכיטקטוניים מכובדים וביניהם סרקופגים (ארונות קבורה מאבן) מעוטרים מהתקופה הרומית (2-3 לספירה). בין שאר השרידים הפזורים בשטח ניתן להבחין בלוחות האבן שכיסו את הסרקופגים שחלקם מעוצבים בצורת גגות רעפים.

המקדש הינו אחד מתוך כמה מקדשים רומיים מפוארים הפזורים ברחבי סוריה ולבנון. ניתן להבחין בשרידי החומה המאסיבית של מתחם המקדש וכן להתרשם מאחד הקירות ששרד לגובה של מספר מטרים. קיר זה הבנוי אבני גזית ללא חומר מלכד ביניהן – הוא למעשה השריד האחרון משער הכניסה הראשי למקדש שהיה שער משולש, כלומר – פתח ראשי ושני פתחים קטנים יותר מצידיו. מחוץ לשער ניתן להבחין בריצוף יפה ובשרידים ארכיטקטונים רבים שהינם חלקים של השער והפרונאוס – המבוא לשער.

(מתוך “חדשות בעתיקות” – רשות הטבע והגנים, 2008 )

המקדש בקדש – עד מתי יחזיק הקיר מעמד?
חשש גדול לקריסה של אחד הקירות במקדש קדש שבגליל בעקבות תזוזה של הקיר המרשים ביותר במקדש. לאחר בדיקה מקצועית שאיששה את החשש, הוערך כי השריפה שפרצה במקום במלחמת לבנון השנייה ובעיקר רעשי האדמה שאירעו לאחרונה בגליל (החזקה שבהן ב-15.2.2008), גרמו לתזוזה קלה של קיר המקדש והעמידו אותו בסכנת קריסה אמיתית. 

המקדש בקדש הוא מקדש אלילי מהתקופה הרומית אשר חלק מקיר חזיתו ניצבת לגובה מרשים של כ-10 מ’ וכוללת שלושה פתחים שהובילו אל תוך המקדש. חפירה ארכיאולוגית שנערכה בשנות ה-80 בחזית המקדש חשפה מספר עמודי ענק, כותרות ופריטים אדריכליים מרשימים. המקדש הזה הוא היחיד בישראל שהשתמר באופן זה. אנו נערכים להמשך טיפול במקדש בתקווה שנספיק לבצע זאת לפני הרעש הבא.